"שיר מספר" נפתח עם המספר שעל ידו של שורד השואה מרדכי צ'כנובר, איתו נפגשו היוצרים במסגרת הפרויקט וחגגו איתו את יום הולדתו ה-100. סיפור ההישרדות שלו מלא בסיטואציות קשות, בכל אחת מהן הוא היה אמור למות, אבל בכל פעם, ברגע האחרון, החיים נתנו לו עוד הזדמנות.

"כל אחד מאיתנו זרק לאוויר את מה שהכי נחרט לו בראש מהסיפור" מספרים היוצרים על תהליך הכתיבה: 

"אחד זכר את יד האלוהים המכוונת, שני זכר את פרטי הסיפורים ואת החיפוש אחרי אבא, שלישי זכר את המספר על היד, אבל הפרט המדהים עבורנו היה שבתוך כל הזוועות באושוויץ, הייתה גם מנדולינה. כלי נגינה שמזכיר את החיים לפני המלחמה, ומופיע שוב במרכז הסיפור במחנה ההשמדה. לכן, בסוף כל פרק בשיר, בחרנו לתת למנדולינה לנגן את המנגינה.

גם הלחן הוא במנגינה יהודית בניחוח אירופאי ישן, שיש בה הרבה עצב מהול באופטימיות חסרת תקנה-  ממש כמו סיפורו של מרדכי צ'כנובר.