אחוות נשים - נשיות בתקופת השואה

מי מגיע אליכן לסלון: רוב מוחלט של המגדר הנשי.

על מה מדברות: על כוחה של הנשיות בעתות משבר.

מה המטרה: להראות עד כמה חזקה האנושיות והנשיות. 

מה חשוב לדעת:  פמיניזם הוא לא המצאה של המאה ה-21. בשואה התקיימו גילויים אדירים של כוח נשי, שחשוב וניתן ללמוד מהם ולהעלות את המודעות אליהם. 

הוראות הפעלה

הערב נדון יחד על מקומה של האישה בשואה. בשיאה של התקופה החשוכה ביותר של ההיסטוריה האנושית, הנשים, יחד עם הגברים והילדים, ניסו קודם כל לשרוד. אבל לצד ההישרדות הפיזית שלהן עצמן, הן נשאו בתפקידים רבים: הן היו אימהות, רעיות, חברות ואחיות, ולעתים רבות – גם לוחמות ומורדות. בדיון ננסה להבין יחד את המצבים המורכבים הייחודיים איתן התמודדו הנשים בשואה ואיפה בין הניסיון לשרוד לבין הניסיון להציל את הקרובים אליהן באה לידי ביטוי נשיותן. 

שאלות פתיחה

(מומלץ לבחור שאלה אחת, המתאימה לאופי שלכן ושל האורחות בסלון)

 

  • האם, לדעתכן, יש מקום לעסוק במצב האישה כמקרה ייחודי בתוך השואה? האם אפשר לדון בנפרד בנשים, גברים וילדים? (או שלנוכח הזוועה שפקדה את כל אוכלוסיית הנרדפים, לא ניתן לראות עניין ייחודי בסוגיות שעברו על הנשים?)

  • האם בתקופה חשוכה כזו יש בכלל משמעות לנשיות? האם המהות של נשיות משתנה לנוכח זוועות שכאלה? 

  • כיצד אנחנו, נשים שחיות במאה ה-21 ברווחה ובחופש, יכולות להתחבר למה שהנשים שעברו את השואה נאלצו לעבור? מה אנחנו יכולות ללמוד מאותן נשים? 

  • מה לדעתכן היו היתרונות/תכונות הייחודיות לנשים וכיצד הן באו לידי ביטוי במצב קיצוני כמו השואה?

דמות האישה בשואה

(מומלץ לבחור 2-3 שאלות המתאימות לאופי שלכן ושל האורחות בסלון בהתאם להתפתחות הדיון)


"וזאת החשיבות ההיסטורית של מה שקרה הבוקר הזה - לא שאיזה נער גסטפו אומלל צעק עליי, אלא שבכנות לא התרעמתי עליו, להיפך, 
ריחמתי עליו ממש. הייתי רוצה לשאול אותו: 'הייתה לך ילדות קשה כל כך, או שהחברה שלך בגדה בך... ברצון הייתי מתחילה איתו מיד בטיפול פסיכולוגי בידיעה שהחבר'ה האלה מסוכנים מאוד ברגע שנותנים להם יד חופשית. האשמה היא בשיטה שמשתמשת 
באנשים כאלה. ואם מדובר על חיסול, אז צריך לחסל את הרע שבאדם, לא את האדם עצמו..."  


מיומנה של אתי הילסום. הילסום, יהודיה הולנדית מאמסטרדם, החלה לכתוב את יומנה ב-1942, בעודה בת 27. 
היא נשלחה לאושוויץ ב-1943, שם נרצחה. 

  • ההתייחסות של אתי הילסום לאיש הגסטפו היא מאוד חריגה, היא מצליחה לראותו כאדם ואפילו לחמול עליו. האם אתן מזדהות עם סוג המחשבה הזה? 

  • האם, לדעתכן, סוג המבט האנושי הזה שמבטאת כאן הילסום, סייע לנשים בשואה? האם הוא אולי גם הקשה עליהן?

  • האם העמדה האנושית, החומלת, שמתבטאת מדברי אתי הילסום, יכולה לעורר בנו את המחשבה שלנשים  (ולאנשים) יש את הכוח למנוע מלחמות וסבל? מה מקור הכוח הזה? האם אנחנו יכולות לזהות אותו בחיים שלנו היום? 

אחוות נשים בשואה

(מומלץ לבחור שאלה אחת, המתאימה לאופי שלכן ושל האורחות בסלון בהתאם להתפתחות הדיון)

"כשהייתי שוכבת בלילות על דרגשי, בין נשים ונערות נוחרות קלות, חולמות בקול, בוכות בלחש ומתהפכות על משכבן, 
שבשעות היום היו אומרות 'אני לא רוצה לחשוב', 'אני לא רוצה לחוש, אני עוד אשתגע', בלילות, היה ממלא אותי לפעמים רוך עצום והייתי שוכבת ערה, והמאורעות והרשמים הרבים מדי, של יום ארוך מדי, היו עוברים לנגד עיניי והייתי אומרת בלבי: מי ייתן ואהיה הלב החושב של המחנה".

מיומנה של אתי הילסום. הילסום, יהודיה הולנדית מאמסטרדם, החלה לכתוב את יומנה ב-1942, בעודה בת 27. 
היא נשלחה לאושוויץ ב-1943, שם נרצחה.

  • למה מתכוונת הילסום כשהיא כותבת שהיתה רוצה להיות "הלב החושב של המחנה"? מה היא מבקשת להיות עבור חברותיה האסירות?

  • בקטע שקראנו הילסום מתארת כמה היא קשובה לחברותיה האסירות. האם אתן חושבות שיש בין נשים אחווה מיוחדת שיכולה לסייע להן להתגבר על מצבי קיצון, או לעבור אותם יחד?

  • האם לנשים צריכה להיות אחריות מיוחדת זו על זו, במצבי קיצון ובכלל? אם כן, מדוע? מה ההבדל בין אחווה נשית לחווה כללית בין 
    בני אדם?

  • כידוע, בשירות הנאצים פעלו גם נשים רבות. חלקן קיבלו החלטות רצחניות, חלקן אף ביצעו פשעים במו ידיהן. פעמים רבות הן פגעו 
    באופן ישיר בנשים אחרות. איך זה מתיישב עם הציפייה שלנו ל"אחוות נשים" ולהזדהות בין נשים?

אם ובת, רעיה ואחות

(מומלץ לבחור שאלה אחת, המתאימה לאופי שלכן ושל האורחות בסלון בהתאם להתפתחות הדיון)

  • כיצד נשים יכלו ויכולות לגדל ילדים, לאהוב ולשמור על משפחותיהן בסיטואציה כל כך קיצונית בה הן נלחמות על הישרדותן?

  • האם אפשר לנסות להבין נשים שבחרו לא להביא ילדים לעולם בעקבות השואה? והאם יש הקבלה כלשהי בין ההחלטה שלהן לבין א.נשים שיצאו מהשואה ואמרו שהם איבדו את האמונה באלוהים ובאדם?

  • איך לדעתכן בא לידי ביטוי האינסטינקט האימהי בהשרדות ובתפקודן במהלך השואה?

נשים לוחמות ומורדות

(מומלץ לבחור שאלה אחת, המתאימה לאופי שלכן ושל האורחות בסלון בהתאם להתפתחות הדיון)

"הרגשנו שכל גורל המין הנשי תלוי בנו. אם אנחנו נעמוד במשימה, אם נמלא את התפקיד שמטילים עלינו - אנחנו סוללות את הדרך לכל 
יתר הבחורות".

רוז'קה קורצ'אק. היתה פרטיזנית ביער רודניקי שליד וילנה.

  • איזו דרך היה על אותן נשים לוחמות לפרוץ עבור הבחורות שיבואו אחריהן? 

  • האם אלו שיבואו אחריהן הן גם אנחנו? האם הנשים הלוחמות הצליחו לסלול את הדרך גם לנו? (כלומר, האם בימינו יש לנו את החופש המלא למרוד ולהלחם על מה שאנחנו מאמינות בו?)

  • עבור אישה, אחיזה בנשק ולוחמה פרטיזנית, או פעילות מחתרתית כקשרית שמעבירה מידע וציוד, העמידו סכנות רבות. אילו סוגים של התמודדויות ותעצומות נפשיות אתן חושבות שנדרשו מאותן נשים?

  • נשים רבות נאלצו לבחור בין ההגנה על משפחתן והקרובים להן, לבין ההגנה על העם או הגטו. כיצד והאם ניתן לבחון מוסרית את הבחירה שלהן? 

שאלה ללכת איתה הביתה

מהי המשמעות של העובדה שמעגל של נשים היום, במאה ה-21, יושב ומנסה להבין נשים מהמאה הקודמת? מה מקשר בינינו ובינן?

צור קשר

© 2019 כל הזכויות שמורות ל״זיכרון בסלון״   

Logo.png
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Instagram Icon