זכור את אשר עשה לך עמלק/// כי גרים היינו

מי מגיע אליכם לסלון: פעילים חברתיים, אנשים בעלי מודעות פוליטית גבוהה וחזקה במיוחד.

על מה מדברים: על הקווים המשיקים וההבדלים המהותיים בין השואה לסוגיות עכשוויות.

מה המטרה: להצליח להבדיל בין מהות לקמפיין.

מה חשוב לדעת:  עמדת היסוד של הנוכחים בסלון לא תשתנה, אבל עדיין הדבר הכי חשוב הוא לשוחח.

הוראות הפעלה

בדיון זה נבקש לגעת יחד באחת מהסוגיות הבוערות והשנויות במחלוקת של העת האחרונה: יחס ממשלת ישראל למבקשי המקלט/מסתננים מאפריקה. אבל במקום להתמקד בוויכוח פוליטי ובעיסוק בפתרונות השונים, על יתרונותיהם וחסרונותיהם הבולטים, נבקש להתמקד בשאלות אוניברסליות שעולות מהסוגיה, כמו היחס בין דאגה לשלום אל מול הצורך להגן על גבולות המדינה והמרקם החברתי שלה. ננסה להבין יחד האם מותר וראוי לגייס לתוך השיח והוויכוח האקטואלי את זכר השואה ואת הניצולים, והאם השואה מעניקה לעם ישראל זכויות מיוחדות ו/או מטילה על החברה הישראלית חובות מיוחדות.

קריאת כיוון

מומלץ להקריא את הטקסט הבא בפתיחת הדיון:

 

"את המושג 'שואה' שמעתי מיום הולדתי, אבל מי שמערבב את נושא המהגרים לשואה, או שהוא לא יודע מה זו שואה - או שאינו מכיר את סוגיית המהגרים. השואה זה סיפור אחד, והסיפור כאן שונה. בואו לא נעשה זילות שואה. בל נכחיש חלילה את המאורע הנורא שלא היה כדוגמתו בשום מקום בעולם, השואה לא התרחשה סביב ויכוח על טריטוריה, על מעמד או על שלטון. זה היה רצח לשם רצח והשמדת עם"

הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל.

שאלות פתיחה

(מומלץ לבחור 2-3 שאלות המתאימות לאופי שלכם ושל האורחים בסלון)

 

  • האם יש בכלל קווים משיקים בין מצב היהודים באירופה ובצפון אפריקה בשנות מלחמת העולם השנייה למצב האפריקאים שחיים בישראל בעשורים האחרונים?

  • כיצד אנשים מרשים לעצמם להשוות את השואה, הפשע הנורא בתולדות האנושות, עם ויכוח על קליטה או החזרה של פליטים/מסתננים לארצות מהן הגיעו?

  • למה ישראל צריכה להכיל את המסתננים/פליטים, כשיש מדינות באפריקה, באירופה ובשאר העולם עם אינטרס יותר מובהק, מדיניות הגירה יותר פרוגרסיבית ויכולות כלכליות יותר נוחות?

  • האם למדינה ריבונית אין חובה ראשונית לשמור על עצמה מפני פלישה של זרים – מהגרים, פליטים או מסתננים?

  • האם הנושא הזה, של הילדות האבודה, ראוי לעבור להיות במרכז השיח על השואה, היות ומרבית הניצולים החיים כיום היו ילדים בזמן 

דווקא לנו יש חובה מיוחדת?

(מומלץ לבחור 2-3 שאלות המתאימות לאופי שלכם ושל האורחים בסלון בהתאם להתפתחות הדיון)

  • השואה היא אחת הסיבות המרכזיות להקמת המדינה היהודית. האין זו חובתנו להבטיח שרק יהודים יוכלו להיכנס אליה?

  • האם בגלל השואה למדינת ישראל צריכה להיות אחריות מיוחדת על עוולות שנעשות לבני אדם מסביב לעולם?

  • מי הגוף המוסמך לקבוע מה אמות המידה המוסריות שישראל צריכה לפעול לפיהם?

  • מה גבולות הוויכוח? האם ברגע שהתקבלה החלטה חוקית שמקבלת את אישור הרשות השופטת ההתנגדות להחלטה צריכה להיפסק?

  •  האם מותר/ראוי/חשוב שיהיו אזרחים שיפעלו נגד החוק ונגד הממשל בשעה שהפועלות שלו נתפסות בעיניהם כלא מוסריות ולא אנושיות?

מותר לערב את שואה?

 (מומלץ לבחור 2-3 שאלות המתאימות לאופי שלכם ושל האורחים בסלון בהתאם להתפתחות הדיון)

  • לניצולי השואה יש בכלל איזושהי זכות יתר בוויכוח הציבורי בנושא?

  • האם מותר לגייס את זיכרון השואה כדי להשמיע טיעונים לכאן או לכאן?

  • האם הממשלה צריכה לקחת את השואה כתמרור אזהרה לצורך לשמור על העם היהודי או דווקא כמגדלור להתנהגות מוסרית אוניברסלית?

  • מה התפקיד של השואה בעיצוב מדיניות גלובלית, לאו דווקא בישראל?

  • האם הנושאים האלה, של שאלות מוסריות מורכבות, מחזקות את הצורך לעסוק ולשמור על זיכרון השואה?

שאלה ללכת איתה הביתה

האם אפשר לזהות את הגבול הדק שבין להיות טוב מוסרית לבין להיות פראייר?

צור קשר

© 2019 כל הזכויות שמורות ל״זיכרון בסלון״   

Logo.png
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Instagram Icon